אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה חָלָב שֶׁל גּוֹי לָמָּה אָסוּר. מִפְּנֵי תַעֲרוֹבֶת בְּהֵמָה טְמֵאָה. וְתַנִּינָן עוֹמֵד הוּא גוֹי וְחוֹלֵב בָּעֶדֶר וְיִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. רָבָא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חָלָב שֶׁל גּוֹי לָמָּה אָסוּר. מִפְּנֵי הַגִּילּוּי. וְיַעֲמִיד אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מִפְּנֵי הָאֵירֶס הָעוֹמֵד בֵּין הַנְּקָבִין.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ר ירמיה חלב של גוי וכו'. גרסי' להא בפ''ב דע''ז בהלכה ח' אמתניתין חלב שחלב נכרי וכו' דפליגי בטעמא למה הוא אסור:
מפני תערובת. של חלב בהמה טמאה ולא משום חשש גילוי וכהאי דתנינן בתוספתא דע''ז פ''ה עומד הוא נכרי וכו' והתם גריס ישראל יושב בעדרו והנכרי חולב ומביא לו ואינו חושש וכן הוא בע''ז וגי' זו ניחא טפי דש''מ דאין החשש אלא משום תערובת חלב טמא וכשישראל יושב בעדר סגי שרואה שאין שם בהמה טמאה ואע''פ שאינו רואה אם לא נתגלה:
רבא וכו'. פליג דהחשש הוא משום גילוי שאין הנכרים נזהרין בו:
ויעמיד. החלב ואם יש בו ארס הנחש אינו נקפא. ומשני מפני האירס שעומד בין הנקבים של הגבינה ואינו ניכר:
לָגִין שֶׁהִנִּיחוֹ בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל וּשְׁכָחוֹ וְחָזַר וּמְצָאוֹ אָסוּר. בָּדַק וְאַחַר כָּך הִנִּיחוֹ מוּתָּר. חַד עוּבְדָא אָתָא קוֹמֵי רִבִּי בְּחַד דְּחָֽמְתֵיהּ מְגַלֵּי וּמְכַסֵּי. אָמַר מִפְּנֵי רָשָׁע זֶה נְקַלְקֵל אֶת הַכִּיסּוּיִין. אָמַר רִבִּי מָנָא לֹא מִסְתַּבְּרָא דְּלֹא דְּהַהִיא עוּבְדָא 43b דְּהַהוּא אָסִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
בדקו. וראה שהוא נקי ואין בו כלום ואח''כ הניחו מותר ולא חיישינן שמא בא הנחש וחזר ויצא משם:
בחד דחמתיה מגלה ומכסי. אחד היה רואה שהנחש מגלה הכלי ומכסה אותו ובא מעשה לפני רבי ואמר וכי מפני רשע זה שעשה כן נקלקל את תיקון הכסויין ולחוש שמא גם שאר הנחשים יעשו כזה. א''כ בניחותא אמר דעכשיו מפני רשע זה נקלקל את תיקון הכסויין שלא לסמוך עליהן והשתא שייך שפיר הא דר' מנא אבתריה:
לא מסתברא דלא ההיא עובדא דההוא אסיר. כלומר ואמאי נחמיר בכולן וכי לא מסתברא אלא האי עובדא של זה הוא דאסיר שראוהו עושה כך אבל לא בשביל זה נקלקל את הכיסויין בעלמא דסתם נחשים אין דרכן לכסות כ''א לגלות אותן:
לגין של יין שהניחו בשיד' תיבה ומגדל. ולא בדקו בתחלה שם באותו שידה וכו' ושכחו שם וחזר ומצאו אע''פ שהיה בשידה וכו' אסור דשמא יש בו נחש מקודם שהניחו שם:
שְׁלֹשָׁה אֵירוֹסִין הֵן. אֵרֶס שׁוֹקֵעַ. וְאֵירֶס צָף. וְאֵירֶס עוֹמֵד כִּסְבָכָה מִלְּמַעֲלָה. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יִרְמְיָה אִיתְגַּלְּייָן גּוּגִייָתֵיהּ דְסִדְרָא רוּבָּה. שָׁתוֹן קַדְמִייָן וְלֹא מֵייתוֹן. אֲחַרָייָן וּמֵייתוֹן. אֲנִי אוֹמֵר אֵירֶס שׁוֹקֵעַ הָיָה. פָּעֲלַייָא הֲווֹן בְּחַקְלָא אִיתְגַּלְּייָן קוֹלָתָא דְמַיָא וְאִישְתּוֹן מִינָהּ קַדְמִייָן וְלָא מֵיתוֹן. אַחֲרָייָן וּמֵיתוֹן. אֲנִי אוֹמֵר אֵירֶס שׁוֹקֵעַ הָיָה. וְתַנֵּי כֵן חָבִית שֶׁנִּתְגַּלְּתָה וְכֵן אֲבַטִּיחַ שֶׁנִּיקֻּר וְאָֽכְלוּ וְשָׁתוּ רִאשׁוֹנִים לֹא יֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ אַחֲרוֹנִים. אֲנִי אוֹמֵר אֵירֶס שׁוֹקֵעַ הוּא. יַיִן שֶׁנִּתְגַּלָּה וְשָׁתוּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם אָסוּר לוֹכַל וְלִשְׁתּוֹת אַחֲרֵיהֶן אֲנִי אוֹמֵר אֵירֶס שׁוֹקֵעַ הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
ותני. בתוס' דמכלתין פ''ז כן:
שלשה אירסין הן וכו'. והתם בע''ז מפרש לה של זקן צף הוא מלמעלה ושל בחור שהוא חזק וכובד בו שוקע בתוך המשקה לקרקעיתו של הכלי ושל בינוני עומד כסבכה מלמעלה ואינו צף ממש:
גוגייתה דסדרא רובה. גיגית יין שהיה לאנשי ביהמ''ד הגדול ושתו הראשונים ממנו ולא מתו והאחרונים שתו ומתו וקאמר שאני אומר אירס שוקע היה ולפיכך לא הזיק להראשונים וכן בהאי עובדא דפועלים בחקלא וכו' וכן הוא בע''ז:
חֲמִשָּׁה מַשְׁקִין אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּילּוּי. הַצִּיר וְהַמּוּרִייֵס וְהַחוֹמֶץ וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבָשׁ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּדְבָשׁ. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ נוֹקֵר. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא הֲוָות בְּיָדֵיהּ צְלוּחִית דִּדְבָשׁ מִגַּלִּיָּא. לֹא אִסְפַּק מִישְׁאוֹל עַד דְּפַעְפָּעַת בְּיָדֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
חמשה משקין וכו'. בתוספתא שם:
מודים חכמים. לר''ש בשראו אותו נוקר אם ראו הדבש שהוא נקור בנקירות נקירות חוששין שמא אכל הנחש ממנו והוא הנוקר:
ולא הספיק לשאול. אם יש בו חשש גילוי עד דפעפעת הצלוחית ונבקע בידו מפני הארס א''נ שמאליה נשברה כדי שלא יבא לידי ספק גילוי:
רַב וּשְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין נִיתְּנָה רְשׁוּת לָאָרֶץ לִבָּקַּע מִפָּנָיו. וְלֹא נִיתְּנָה רְשׁוּת לְכֵלִי לִיבָּקַע מִפָּנָיו. רִבִּי חִייָה רַבָּה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי הֲווֹן יָֽתְבִין בְּחַד בַּיִת אָֽזְלוּ מַרְמְרִין. אָֽמְרִין אֶיפְשַׁר דְּהוּא מִיתְחֲמֵי הָכָא וְאִיתְחֲמֵי. אָֽמְרִין בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּחַר בָּהֶן בָּחֲכָמִים שֶׁאָֽמְרוּ נִיתְּנָה רְשׁוּת לָאָרֶץ לִבָּקַּע מִפָּנָיו. וְלֹא נִיתְּנָה רְשׁוּת לְכֵלִי לִיבָּקַע מִפָּנָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
ניתנה רשות לארץ לבקע מפניו. כלומר דרך הנחש והוא ממין הקטן כדלקמן ושפיפון שמו והוא נבלע בארץ וחוזר לחורו וכשרוצה לצאת נבקע הקרקע מפניו ויוצא אבל אם הוא על הכלי לא ניתנה רשות לבקע מפניו כלומר שאין דרכו שיהא נבלע בתוך הכלי כדי לשתות ולחזור ולצאת שלא ניתן לו רשות לזה כ''א דוקא כשהכלי מגולה שותה ממנה ולפיכך מהני כשהיא מכוסה:
יתבין בחד בית אזלי מרמרין. והלכו בתוכו על אבני מרמרא שהיה הבית רצוף בהן ואמרו אם אפשר הוא שיהא נראה אותו הנחש כאן ולבקוע הקרקע של מרמרא ואדהכי איתחמי ואמרו ברוך הוא שבחר בהן בחכמים ובדבריהם:
רִבִּי יַנַּאי הֲוָה מִידְחַל מִינֵיהּ סַגִּין וַהֲוָה יְהִיב עַרְסֵיהּ עַל אַרְבָּעָה מָרוֹשִין דְּמַייָן. חַד זְמָן פָּשַׁט יָדֵיהּ וְאַשְׁכְּחֵיהּ גַּבֵּיהּ. אָמַר אֲרִימוֹן מִינֵיהּ שׁוֹמֵר פְּתָאִים י֙י.
Pnei Moshe (non traduit)
הוה מידחיל מניה סגין. היה מתפחד הרבה מפניו לפי שהוא קטן כשערה ואינו נראה והיה נותן מטתו על ארבעה מזרקי מים לארבע רגליה שלא יוכל לבא אצלו ופעם אחת פשט ידיו ומצאו אצלו וצעק ואמר הרימו אותו ממני שומר פתאים ה' שלא הזיק אותי:
וְכַמָּה הוּא שִׁיעוּר נֶקֶב. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה מְחַוֵּי בָהּ הָכֵין אָמַר רֹאשׁ אֶצְבָּעִי קְטַנָּה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּדֵי שֶׁלֹּא תִיכָּנֵס רֹאשׁ אֶצְבַּע קְטַנָּה לְתוֹכוֹ שֶׁל תִּינּוֹק בֶּן יוֹמוֹ. וַאֲפִילוּ פָּחוֹת מִיכֵּן הוּא עָלִיל. אֶלָּא דְלֹא יָדַע דְּהוּא נָפַק לֹא עָלִיל. הָדֵין סִלְטָא אֲפִילי קָטָן כַּמָּה אָסוּר דְּהוּא עָלִיל בְּהָדָא וְנָפִיק בְּהָדָא. הָדָא סַלָּקוּתָא אֲפִילוּ דְהוּא תַלְייָא כַמָּה אֲסוּרָה דְּהוּא מִשְׁתַּלְּשֵׁל.
Pnei Moshe (non traduit)
מחוי ביה הכין. הראה בראש אצבע קטנה שלו ואמר כך הוא השיעור כדי ראש אצבעי קטנה:
וכמה הוא שיעור נקב. סיפא דהתוספתא דלעיל היא בדקו לשידה תיבה ומגדל ואח''כ הניחו מותר ומסיים שם ואם היה בהן נקב אסור ומפרש וכמה היא שיעור הנקב:
של תינוק בן יומו. שאפי' הנקב קטן כל כך יכול הוא להכנס וכדמסיים ואזיל שאפי' בפחות מיכן הוא יכול ליכנס לפי שאותו המין נחש הוא כשערה כדלקמן:
אלא דלא ידע דהוא נפק לא עליל. כלומר אלא כל זמן שאין לו ריוח מועט בנקב שיוכל לצאת מהר אינו נכנס ולפיכך אין חוששין אם הנקב הוא בפחות משיעור הזה:
הדין סלתא. סל קטנה ובה איזה דבר שיש בו חשש כגון אבטיח וכיוצא בו חוששין ואפי' הנקב קטן כמה אסור מפני שהנחש רואה בו נקבים נקבים ויכול ליכנס בזה ויוצא בזה ולפיכך נכנס שם:
הדא סלקותא. הוא ג''כ סל ותולין אותו על היתד ונקרא סלקותא ואפי' הוא תלוי וגבוה כמה אסור דהנחש משתלשל מלמעלה ויורד ונכנס בתוכו:
אֵי זֶהוּ מָקוֹם קָרוֹב. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל מֵאוֹזֶן חָבִית וּלְפִיהָ. וְלֹא חֲמִי לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא מִין קָטָן הוּא וּשְׁפִיפוֹן שְׁמוֹ וְהוּא דוֹמֶה לִשְׂעָרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
איזהו מקום קרוב. דקתני במתני' כדי שיבא ממקום קרוב:
מאוזן חבית ולפיה. חבית לאו דוקא אלא כד או איזה כלי וכדי שיעור מאוזן הכלי ולפיו הוא מקום קרוב דשמא הוא תחת אוזן הכלי ואם שהה מגולה כל כך אסור:
ולא חמי ליה. בתמיה וכי אינו יכול לראותו אם הוא תחת אוזן הכלי ומשני ר' חנינא מין קטן הוא וכו' ואינו נראה כל כך ומפני אותו המין הקטן הוא דחששו:
חַד בַּר נַשׁ הֲוָה סְנֵי קוּפָּד דְּאִימֶּר. חַד זְמָן הֲוָה אָכִיל קוּפָּד עָבַר חַד וְאָמַר לֵיהּ דְּאִימֶּר הוּא וְאִיתְכַּלְעַס וּמִית. חֲמָרַייָא שָׁרוֹן בְּפוֹנְדָּקִיָּא אָֽמְרִין לוֹ הָבוּ לָן טְלוֹפְחִין וִיהָבוֹן. אָֽמְרֵי לוֹן הָבוּ לָן תִּנְיָן וִיהָבִין. אָֽמְרִין לוֹן קַדְמִייָן הֲווֹן טָבִין מַה אִילֵּין. אָֽמְרִין לוֹן שִׁזְרָתֵיהּ דְּחִיוִי אַשְׁכַחְנוֹן בְּהוֹן וְאִיתְכַּלְעַסוּן וּמִיתוּן.
Pnei Moshe (non traduit)
חד בר נש וכו'. מייתי ראיה שכשמתחלחל הארס מתפשט בכולו כהאי דאכיל מניה עשרה בני אדם ומתו כולן מחמת הרירין של הנחש שעברו בתוכו בהמלפפון ופסקוהו וקילקלו כולו:
הוה סני קופד דאימר. היה שונא בשר הכבש ופעם אחת אכל בשר ולא ידע שהוא מכבש ועבר אחד וא''ל זהו בשר כבש ונתבהל וקצה עליו כשזה גילה לו ומת וכן חמרין היו נכנסין בפונדק א' ובקשו שיתנו להם עדשים לאכול ונתנו להם ובקשו עוד פעם ב' ונתנו להם ואמרו שהראשונים היו טובים מאלו והשיבו להם שמחמת שמצאו בהראשונים שדרו של נחש לא רצו ליתנם להם עוד מזה ומחמת כן נתבהלו וקצו במה שאכלו ומתו ומייתי להני עובדי שלפעמים כשלא ידע האדם מה הוא אוכל אינו ניזוק אע''פ שהוא דבר מאוס ושנאוי לו וכשמגלין לו אז ניזוק מחמת שקצה לו בזכרו ממנו:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר בָּא אֲבַטִּיחַ שֶׁנִּיקַּר שֶׁנִּתְמַסְמְסוּ בְנֵי מֵיעֵיהָ אָסוּר. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה טָעִין מֶלַפֶּפּוֹן נָקוּר וָאַכִּיל מִינֵיהּ לָעֲשָׂרָה בְנֵי נַשׁ וּמוֹתוֹן. עָבְרַת רִירִין עֲלוֹי וּפְסַקְתֵּיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
שנתמסמסו בני מעיה. הן הגרעינין שבתוכו ונקראין מעי אבטיח אסור שניכר שמחמת הארס נתמסמסו:
תַּנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אוֹכֵל אָדָם תְּאֵנִים וָעֲנָבִים בַּלַּיְלָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר שׁוֹמֵר פְּתָאִים י֙י. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב דַּג נִיקּוֹר אָסוּר. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי טָבִי בְשֵׁם רַב דַּג נִיקּוֹר חַי אָסוּר. וּמְלִיחַ עַל יְדֵי מְלִיחָה מִתְחַלְחֵל. מֵת נוֹטֵל מְקוֹם הַנֶּקֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
דג ניקור אסור. ור' חזקיה בשם רב מחלק דאם הוא חי אסור וכן אם הוא מליח ע''י מליחה מתחלחל הארס ואם הוא דג מת נוטל מקום הניקור ואוכל השאר דאין מדרך הארס להתפשט כשהוא בדבר מת:
תַּנֵּי רָאָה צִיפּוֹר נוֹקֶרֶת בִּתְאֵינָה וְעַכְבָּר בָּאֲבַטִּיחַ הַרֵי זֶה אָסוּר. אֲנִי אוֹמֵר מָקוֹם הַנֶּקֶר אָֽכְלוּ. וְאָמַר רִבִּי בָּא דְהוּא אָמַר נָחָשׁ חוֹזֵר וּמֵקִיא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מַה אַכְפַּיי לָהֶן לְמִצְוֹת לְגַבֵּי נִיקּוּרִין וּלְעִנְיַן טְרֵיפָה. וְאָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן שְׁחָטָהּ וְחָֽטְפוּ הַזְּאֵיבִים בְּנֵי מֵיעֵיהָ כְּשֵׁירָה שֶׁחֶזְקַת בְּנֵי מֵעַיִם כּוֹשֶׁר. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא נִיקְּבוּ. חֶזְקַת בְּנֵי מֵעַיִם כּוֹשֶׁר. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. חוֹמֶר הוּא בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת וְיָֽרְדוּ בְנִיקּוּרִין כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
ולענין טריפה ואמר ר' בא וכו'. כלומר ותו דטפי קשיא לר' בא גופיה דידיה אדידיה דהא לעיל בפ''ט דברכות סוף הלכה ג' דמייתי הברייתא לענין טריפה שחטה ונטלו הזאבים בני מעיה כשירה אע''פ שהחזירן כשהן נקובים ולא בדקם קודם שנטלו ופרכינן התם וחש לומר שמא ניקבו במקום הנקב ומשני ר' בא בשם רבנן דתמן דטעמא משום דחזקת בני מעיין בכשרות הן והכא את אמר השין בתמיה דהא למאי דמדמי איסרק לגבי ניקורין א''כ כמו התם דאע''ג דאיתיליד בהו ריעותא דהחזירן כשהן נקובין אפ''ה לא חיישת בהו שמא במקום נקב נקב ה''ה הכא גבי ניקורין לא ניחוש שמא במקום נקר אכל הצפור:
חומר הוא וכו'. כלומר אלא דעל כרחך ליכא לדמויי לאיסורין דחומר הוא סכנת נפשות מבאיסורין ולא תדחוק נמי לאוקמי המתני' כר''ג דככ''ע אתיא וירדו בניקורין בשיטת ר''ג דהתם ואע''ג דפליגי עליה באיסורין משום דחמירא סכנתא מאיסורא:
אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי מָאן תַּנָּא נִיקּוּרִין. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא מֵקִיא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מַה אַפָּךְ לָן מִצְוֹת גַּבֵּי נִיקּוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מאי תנא ניקורין. דחיישינן מפני ארס הנחש שהקיא ונשאר שם:
רבן גמליאל היא. דתנן בפ''ט דפרה כל השרצים אינם פוסלים את מי חטאת אם שתו מהן חוץ מן החולדה מפני שהיא מלקת שלוקקת בלשונה ומתערב הרוק שבלשונה עם המים ר''ג אומר אף הנחש מפני שהוא מקיא מפיו לתוך המים והשתא הא דחיישינן בניקורין כר''ג הוא דאתיא דאלו לת''ק דלא קחשיב התם נחש לא חייש ג''כ בניקורין משום גילוי:
א''ר יונה מה אפכיי להן למצות גבי ניקורין. בתמיה דמאי מהפכת לאהדורי לדין איסורין של מצות ולדמות לגבי ניקורין דשאני ניקורין דסכנתא היא וחמירא סכנתא מאיסורא וא''כ אף הת''ק דפליג התם מודה הכא גבי ניקורין:
ולא כן תני וכו'. כלומר דמייתי סייעתא למילתיה כמו דפריך אהא דר' בא דלקמן דדחיק נפשיה לאוקמי האי ברייתא כמי כר''ג ודחי לה דלא היא אלא ככ''ע אתיא וה''ה הכא גבי ניקורין דמתני'. ולא כן. וכי לא תנינן בתוספתא ומייתי לה בהלכה דלעיל ראה צפור וכו' חוששין שמא במקום שנקר הנחש אכלו וא''ר בא עלה נמי דכר''ג הוא דאתייא דהוא אמר נחש חוזר ומקיא ואקשיר' יונה ליה כמו דמקשי הכא מה אפכיי להן למצות גבי ניקורין:
וְעַד הֵיכָן. רִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה עַד כְּדֵי שֶׁתִּפְרַח הַבֹּרִית. רִבִּי לָֽעְזָר בְּרִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַב עַד כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ כְרַגְלֵּי הָאַוָוז. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא מִכֵּיוָן שֶׁהוּתָּר מַה שֶׁבַּשָּׂדֶה הוּתָּר מַה שֶׁבַּבַּיִת. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הַגִּילּוּיִין נוֹהֲגִין בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
עד כדי שתפוח הכרית. מלשון תפוחים הכריתים במנחות (דף כח) כרתי שם מקום. כלומר שאם ירדו כ''כ עד אם הטפה יורדת עושה כמין תפוח על המים:
עד כדי שיעשו כרגלי האווז. כדרך הגשמים שהן נוטפין על המים טיף אחר טיף נראו המים שהן מתפשטין לכאן ולכאן ונעשו כרגלי האווז:
מכיון שהותר מה שבשדה. מהמים אשר שם מחמת גשמים מנטפין בהן הותר גם מה שבבית מה שנמשכין לשם מהמים אשר בשדה ואע''פ שאותן שבאים להבית אין הגשמים מנטפין עליהן משום דכל זמן שהגשמים מנטפין עליהן מבתוץ אין הנחש שותה מהן אף ממה שנמשכין להבית:
הגילוין נוהגין וכו'. כלומר כל מקום וכל זמן שהנחשים מצויין כל ארץ וארץ לפי מקומה ושעתה ולאפוקי במקום שאין הנחשים מצויין דאם לא כן מאי קמ''ל:
ועד היכן. שיעור הגשמים המטפטפין:
תַּנֵּי הַמַּיִם בְּקַרְקָעוֹת אַרְבָּעִים סְאָה. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חָבִית שִׁיחִין מִתְמַלֵּא מֵהֶן. הַיַּיִן בֵּין בְּכֵלִים בֵּין בְּקַרְקָעוֹת כָּל שֶׁהוּא. הַיַּיִן כָּל זְמָן שֶׁהוּא תוֹסֵס אֵין בוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי. כַּמָּה תוֹסֵס עַד שְלֹשָׁה יָמִים. וּמַעֲשֶׂה וְנִמְצָא נָחָשׁ 44a בְּצַד הַבּוֹר שֶׁל יַיִן. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רִבִּי יוּדָה וְהִתִּיר. מַעֲיָן כָּל זְמָן שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרַד רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אֶצֶל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אַבָּא לְבֵית שֵׂרִיי. וְהַרְאֵהוּ גּוֹבִי שֶׁלֹּא הָיָה בוֹ אֶלָּא שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם וְהָיוּ הַגְּשָׁמִים מְטַפְטְפִין וְיוֹרְדִין וְשָׁחָה וְשָׁתָה. וְאָמַר כְּזֶה אֶין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי.
Pnei Moshe (non traduit)
כזה אין בו משום גילוי. מפני שכשהגשמים מטפטפין אין הנחש שותה מהן:
גיבי. גומא:
בצד הבור וכו'. ובתוספתא גריס בתוך הבור של יין דסבר דכיון דיש בו הרבה מתבטל הארס:
תוסס. אין הנחש שותה ממנו:
היין וכו'. הכל מודים דאין בו חילוק ובין בכלים ובין בקרקעות כל שהוא ניכר בו הארס יש בו משום גילוי:
כדי שתהא חבית שיחין. והוא של שייטין ובתוספתא גריס חבית של שיטין ומסיים שם להא דלקמן אח''ז. המעין כל זמן שהוא מושך אין בו משום גילוי. ואפילו כל שהוא:
גמ' תני. בתוספתא פ''ז:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source